אם אתם שואלים מה הקשר בין קשיי שפה-למידה לקשיי קשב וריכוז (ADHD)? אז הנה התשובה: בד"כ לקשיי שפה-למידה יש נטייה להופיע יחד עם קשיי קשב וריכוז (ADHD). ברפואה זה נקרא קומורבידיות – תחלואה נלווית. כלומר, האדם סובל משני מצבים שונים שנוטים להופיע יחד. וראו זה פלא – במשך שנים רבות שמתי לב שאכן, לרוב הילדים שאני פוגשת עם לקות שפה-למידה, יש גם קשיי קשב וריכוז (ADHD).
למרות שלרוב אנחנו מתייחסים בעיקר לקושי המהותי והדחוף יותר של הילד מבין השניים ואז אנחנו מטפלים או בקשיי שפה-למידה אן בקשיי קשב וריכוז (ADHD). אבל נדיר לראות שקשיי שפה יופיעו לבד. לכן במקרה שאותרה לקות שפה-למידה אצל הילד יש לשים לב ואם צריך לתת מענה גם לקשיי קשב וריכוז (ADHD).
מיליוני ילדים בעולם מאובחנים עם לקויות קשב וריכוז (ADHD). רוב הילדים מטופלים בעיקר עם תרופות. לחלק יש כמובן התאמות ומשתתפים בתוכניות לניהול התנהגות אימפולסיבית. אבל כל הדברים האלה כמעט ואינם מטפלים במקור הבעיה של הילד עם הקושי בקשב, ריכוז ושליטה עצמית אלא רק בתסמינים החיצוניים. זאת מתוך חשיבה שהקשב הוא מאפיין של מערכת העצבים וכל אחד מאיתנו או שיש לו קשב או שאין לו קשב. הדרך השנייה שאני מציעה ומאמינה בה, היא החשיבה שקשב הוא תהליך נרכש שיש לו הרבה מרכיבים. הוא כולל קליטה של מראות, צלילים ומגע, כמו כן הוא כולל את עיבוד המידע ובנוסף אף כולל את התכנון וביצוע של פעולות. הכי חשוב הוא לזהות את הבעיות שבבסיס חוסר הקשב של הילד ולטפל בהן. כלומר, לייצור תוכנית שתחזק באופן שיטתי את היכולות השונות שתורמות לקשב וריכוז.
מדובר בדרכים רבות שמובילות לתסמינים שנקראים קשיי קשב וריכוז (ADHD). לדוגמה יש ילדים עם נטייה לתגובתיות יתר למראות, לקולות, לריחות, טעמים או מגע ולכן הם מפתחים הסחת דעת לדוגמה, רעש שעושה ילד שיושב לידם יפריע להם להקשיב. ויש ילדים שבדיוק ההיפך, מחפשים את המראות, הקולות, הריחות, הטעמים והמגע ולכן הם נמצאים רוב הזמן בתנועה, פעילים מאוד, עוברים מדבר אחד לדבר שני. ויש את הילדים שממעטים להגיב למראות וקולות או מגע, הם בתת תגובתיות והם לא מרגישים שנוגעים בהם אלא אם לוחצים חזק. ולא שמים לב שמדברים אליהם ואין להם בעיית שמיעה, רק אם נרים את הקול הם יגיבו. ולכן הם לרוב נוטים להיות בתוך הדמיון שלהם ונראים חסרי קשב. יש ילדים שקשה להם לעבד מידע, ולעשות בו סדר, לכן נראה שקשה להם לבצע הוראות מילוליות שמורכבות מכמה שלבים, לפתור בעיות ולתכנן ולהכניס סדר בפעולות מוטוריות.
לעיבוד התחושתי יש השפעה רבה על היכולת של הילד להקשיב ולהתמקד בלמידה. יש ילדים עם תגובתיות יתר שמגיבים בצורה מוגזמת למגע או צליל ויש ילדים אחרים שמאופיינים בתת תגובתיות.
קשב הוא תהליך נרכש כי למוח שלנו יש יכולת להתפתח, הפלסטיות שלו מאפשרת ללמוד דברים חדשים מהרגע שנולדנו ועד המוות שלנו. היכולת הפלסטית של המוח מאפשרת להתאים עצמו למצבים חדשים במיוחד בילדות. אימון מוחי יכול להביא לשיפור בתפקודי הקשב, תפקודים ניהוליים וביכולות הזיכרון.
אני מקווה שהבנתם כמה חשוב להכיר מקרוב את הנושא של קשיי קשב וריכוז (ADHD). להבין אותם יותר טוב ולדעת איך להתנהל איתם כדי לעזור לילדים. הורים, אם אנחנו לא נעשה את זה. אף אחד לא יעשה את זה עבורנו ועבור הילדים שלנו. אז אם הגישה שאני מציעה לקשיי קשב, ריכוז ולמידה מעניינת אתכם ואתם רוצים לשמוע עוד ולהבין לעומק את הדרך השנייה שאני מציעה ומאמינה בה, לחצו על הלינק: https://lp.smoove.io/1zb4
